רש"י ד"ה לא יקרחו קרחה, על מת. והלא אף ישראל הוזהרו על כך? אלא וכו'. כלומר פסוקנו והפסוק בפרשת קדושים משלימים זה את זה וכל הנאמר באחד מהם כאילו נאמר גם בשני. ואותו הדבר ממש באשר לשני הדיבורים הבאים. ובדברי ר"י אברבנאל ישנם שני טעמים נוספים להזהרה הנשנית כאן עבור הכהנים: (א) כיון שאסור לכהנים להטמא למתים ולעסוק בקבורתם, ישנו חשש גדול יותר שיחם לבבם בקרבם ואולי יקרחו עליהם. (ב) הקרחה והשחתת הזקן נאסרו, משום שהיה זה מנהג עובדי עבודה זרה בימי קדם. כיון שכך, עלולים כהני ה' לחשוב, שהמה בהיותם עובדים במקדש ה' מרוחקים מעבודה זרה, אין בהם חשש זה. על כן בא הכתוב והזהירם באופן פרטי. (פ' אמור תש"ן)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425