רש"י ד"ה פן יש בכם, לפיכך אני צריך להשביעכם. ד"ה פן יש בכם, שמא יש בכם. ע"כ. הרי זו דוגמא בולטת לדרכו של רש"י - גם בחומש וגם בש"ס - לפרש תחילה את העניין ורק אחר כך את המילה. נאמנותו של רש"י לדרך זו רבה אף כי לא מוחלטת, ולכאורה אפשר להתווכח על מידת ההגיון שבה - אפשר לומר שפירושה של המלה הבודדת הקשה יתבהר מתוך ההקשר, אך גם אפשר לטעון שלא יתכן לבאר קטע או פסוק בלא להבין תחילה כל מילה בפני עצמה. וזכורני שעל דרך זו של רש"י בפירושו לש"ס העמידני מו"ר הרב ברוך קונשטט זצ"ל, כד הוינא טליא. (פ' נצבים וילך תשמ"ז, נצבים תשמ"ח, נצבים תשנ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 29 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה, אולי עוד יותר, בפסוק הבא. (תשנ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425