רש"י ד"ה אשר לא יקים, כאן כלל את כל התורה וכו'. הוא על פי גמרא שבועות (לו ע"א). ואם כן קשים דברי הגמרא בשבת (פח ע"א) "כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית... מכאן מודעא רבה לאורייתא... אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש" וכו', מה צריך לדחות את קבלת התורה מרצון לתקופה מאוחרת כל כך - ימי מרדכי ואסתר - והרי יש משום קבלה ברצון כבר כאן, ולכאורה צריך עיון, וראה גם דברי רש"י להלן (כח, סט). (פ' כי־תבוא תשמ"ב) וראה "לבוש האורה" (שמות יט, יג ברש"י ד"ה יירה). לדבריו, כפיית ההר היתה קודם מתן תורה, אולם אחר כך חזר ההר למקומו, וישראל קיבלו את התורה מרצונם, כמו שאמרו למשה "דבר אתה עמנו ונשמעה" (שמות כ, טז), ותרגם אונקלוס 'ונקבל', וכן שבו וקיבלו מרצון בערבות מואב ובהר גריזים. ומה שאמרו שחזרו וקבלוה בימי אחשוורוש, לא היה זה אלא גילוי למפרע, שמתחילה קיבלו את התורה ברצון.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 27 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425