"...חמשים צדיקם... חמשים הצדיקם... חמשים צדיקם... חמשים הצדיקם... ארבעים וחמשה... ארבעים... הארבעים וכו'. (א) מדוע בארבע התיבות "צדיקם" ו"הצדיקם" חסרה היו"ד בצורת הרבים. (ב) מדוע חסרה המלה "צדיקים" לחלוטין מפסוק כט ואילך? (פ' וירא תשנ"ג) ור' תורה שלמה עמ' תשפד אות רפג והערת הרב מנחם מ' כשר שם.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"אולי יש חמשים צדיקם" וגו'. כאן אין רש"י מבאר "אולי", אם פירושו "אם" או "שמא", וראה להלן (נ, טו ד"ה לו ישטמנו) שתפילת אברהם על סדום היא מלשון "אם" ולא "שמא". (פ' ויחי תשס"א) ובאר יצחק שם מוסיף, כי אין ספיקא כלפי שמיא.
רש"י ד"ה אולי יש חמשים צדיקם, עשרה צדיקים לכל כרך וכרך, כי חמישה מקומות יש. ע"כ. ה' מקומות אלה מוזכרים בראשונה למעלה (יד, ב) "מלך סדם... מלך עמרה... מלך אדמה... מלך צבוים... מלך בלע היא צער" [והיא עתידה להיקרא בעתיד, כאמור יט, כב "על כן קרא שם־העיר צוער"]. כאשר הככר מוזכרת בראשונה (יג, י), מדובר בסדם ובעמרה בלבד, ובאשר לרשעות אנשי הככר מוזכרת רק סדם (יג, יג), ושוב סדם ועמרה בלבד לאחר מכן (יט, כח). ולגבי האיזכור סדם או סדם ועמרה צ"ל כדברי רש"י להלן (יח, כו ד"ה אם אמצא בסדם): ...ולפי שסדם היתה מטרופולין וחשובה מכולם, תלה בה הכתוב. ע"כ. (פ' וירא תשמ"ז)
רש"י מסביר את האריתמטיקה של תפילת אברהם אבינו ע"ה, אך לא את לשון הכתוב, והרי זה תפקידו. והרי קשה לפרש לשון יחיד של "העיר" כה' ערים, ובביאורו הוא מתעלם מזה ואף מגדיל את הקושי בהדגישו את החישוב. ואותו הקושי קיים כמובן גם בפס' כו, ושם לשון "בתוך העיר" מיותר לגמרי. ור' רש"י לפסוקים כח וכט, וכל זה קשה לי. (פ' וירא תשנ"ו)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425