רש"י ד"ה וירא ישראל את בני יוסף, בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו וכו'. ואכן, אם אין מבינים לשון הכתוב "ועיני ישראל כבדו מזקן" (פס' י) כעבר רחוק, או אומרים "אין מוקדם ומאוחר", כי אז באמת יש הכרח במדרש זה שרש"י מביאו, ואולם ראה דברי רשב"ם הפשטן. (פ' ויחי תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים וכו'. הרי לך עוד מקרה שבו מיוחסת לאחד האבות ראייה למרחוק דווקא בשעה של התרגשות רבתי. ובהקשר זה גם יש מקום להרהר, מה היה קורה, אלו יעקב אבינו היה רואה את מצב צאצאיו היום. (פ' ויחי תשנ"ב)
וזה שראה רק עכשיו את העתיד להיות הוא משום שעתה היתה שעת השראת שכינה, כשהתכונן לברכם. (פ' ויחי תש"ס)
וקשה לי, במה שונה ברכתם של אפרים ומנשה, שעתידים ירבעם ואחאב ויהוא ובניו לצאת מהם, מברכת אברהם את ישמעאל או ברכת יצחק את עשיו שהיתה לכאורה משום "בהדי כבשי דרחמנא למה לך" (ברכות י ע"א), ואם כן, מאי שנא הכא? (פ' ויחי תשס"ב)
רש"י ד"ה ויאמר מי אלו, מהיכן יצאו אלו שאינן ראויים לברכה. ע"כ. לכאורה קשה לו לרש"י שמפס' ה משמע, שיעקב הכירם יפה (אף בלא הערתו לפס' א, ד"ה ויאמר ליוסף). (פ' ויחי תשמ"ב)
ואכן צריך לשאול לגופו, והרי יעקב הכיר נכדיו אלה כבר כשבע עשרה שנה, ולמה אינו מכירם עתה, ובמיוחד אפרים "שהיה רגיל לפני יעקב בתלמוד", כדברי רש"י למעלה. (פ' ויחי תשמ"ח) ור' משכיל לדוד שרש"י לא פירש שאלת יעקב "מי אלה" כפשוטו, שהרי ברור שהיה מכירם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425