רש"י ד"ה בזה, הראה לו שטר אירוסין וכו'. ובשפתי חכמים (אות י)"...משום שסובר שאינם בני קידושין והם ממזרים" וכו', והוא בשם מהרש"ל. וקשה לי על דבריו (א) למה לא בדק יחוסם עד כה, ובייחוד זה של אפרים שאותו לימד תורה? (למעלה פס' א, רש"י), (ב) הרי בן בלא קידושין עדיין אינו ממזר! (פ' ויחי תשס"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה בזה, ...ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקודש (כלה ג, טו). ע"כ. על מה ביקש רחמים? על הסתלקות השכינה או מעשה צאצאיו. מלשון רש"י אין זה ברור. (פ' ויחי תשס"ג) וזה לשון המדרש: מיד נשתטח בקרקע ובקש רחמים לפני הקב"ה ואמר ריבון העולם אם הם ראויים לברכה (מצד עצמם, התחנן שלא יעכבו עוונות זרעם) אל תחזירני היום בבושת פנים.
"קחם נא אלי ואברכם". מששמע יעקב על ייחוסם של שני נכדיו אלה, ביקש לברכם בנפרד, לשם איזון מורשתם מצד אסנת בת פוטיפרע. (הרב ישראל מאיר לאו בשבת חזנות במלון רנסנס, ירושלים, פ' ויגש תשס"ד)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425