"מאשר שמנה לחמו". באשר ללשון הנקבה בקשר ל"לחם", ראה ראב"ע על אתר שכתב: ופה לחם לשון נקבה, וכן בית ומקום ויד ואש ועין ורוח וארץ וארון ועם (כל אלו שמות עצם הנמצאים במקרא במין זכר ובמין נקבה). אבל ראה גם ר' יהודה אבן בלעם (ירמיה יא, יט) האומר שם כי לשון הנקבה באה כאן משום ש"לחמו" בא במובן ארצו. (פ' בהר תש"ס, בשעת עריכת הספר)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425