רש"י ד"ה בן פרת, בן חן. והוא לשון ארמי - אפריון נמטייה לרבי שמעון (בבא מציעא קיט ע"א). ורש"י שם מפרש: חן שלנו. ור' בגליון הש"ס (שם) גירסת הערוך והוא לשון חוזק ע"פ לשון הפרסית (!), כמו יישר כוחו, חילו, ובפירוש השני שם - ברכה, ומלשון בן פרת, כלומר יפרו וירבו חכמים ונבונים כמותו (כריש לקיש). ובוודאי שאין קשר לתיבה "אפריון" שבשיר השירים (ג, ט) שאין לה אח במקרא, ומשמעה אהל או בנין. (פ' ויחי תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה בנות צעדה עלי שור, בנות מצרים היו צועדות על החומה להסתכל וכו'. כאן משתמש רש"י בתיבה "שור" בשני המשמעים גם יחד - שור: חומה, שור: להסתכל, וזה תמוה בהשוואה למה שהוא כותב בהמשך, וכמה שכתבתי שם. ושמא היה קיים אצלו מושג כמו חומה להסתכל ממנה, כלו' שכל תכליתה אינה אלא זה? (פ' ויחי תשס"א)
ולכאורה משמע כך גם מן הדיבור האחרון: בנות צעדה עלי שור, להסתכל בך בצאתך על מצרים. (פ' ויחי תשס"א)
רש"י ד"ה שור, כמו לשור. ד"א עלי שור - בשביל לשור, וכו'. ולא ידעתי, מה בין שני הפירושים. ועל כל פנים נראה הביאור "שור" - ראייה, כאמור למעלה בד"ה בנות צעדה עלי שור, משום ההקבלה "עלי עין... עלי שור", ולכאורה זה פשוט. ור' באר יצחק ש"דבר אחר" הכתוב בספרים הוא טעות סופר וצריך למחקו.
מכל מקום, בלשון שו"ר - ראה, ביארתי לעצמי עוד מכאן את מאמרם ז"ל "האהבה מקלקלת את השורה" (סנהדרין קה ע"ב), כלו' - את הראיה. (פ' ויחי תשנ"ג)
ובאשר לדיבור המתחיל בפרשה כולה, נראה שהסדר ראה כאן שטח הפקר. (פ' ויחי תשנ"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425