רש"י ד"ה במספר שנים אחר היובל תקנה, ...על האונאה בא להזהיר... דעו כמה שנים וכו'. כלומר קביעת מחיר הקרקע תהיה בהתאם למספר התבואות שיעלו מן הקרקע עד שנת היובל. ומשום ששבע שנות השמיטה שבתקופת ארבעים ותשע השנים שבין יובל ליובל אינן נחשבות לשנות תבואה, שהרי לא יזרעו בהן, והספיחים שיעלו בשדה אינם ברשותו של הקונה, והם הפקר, לכן חייב המוכר לנכות את שבע השנים הללו מן המחיר (המספר הרב ביותר של שנות תבואה העומדות למכירה הוא ארבעים ושתיים, אם אמנם נמכרה השדה מיד לאחר שנת היובל הקודמת). ואמנם "אין אונאה בקרקעות" (כתובות צט ע"ב), שכן מחירן של קרקעות אינו קבוע בשוק כמו מחירם של מטלטלים, אלא שהמוכר מאחוזת נחלתו, מוכר את הקרקע בהתאם למספר התבואות שיעלו ממנה עד שנת היובל, כאמור, והתבואות יהיו למטלטלים עם תלישתן מן הקרקע, לכן יש מקום לאונאה במכירת התבואות בהתחשב בחשבון הסופי. (פ' בהר תשנ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425