ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 12 · פסוק 10

"והנה מרים מצֹרעת כשלג ויפן אהרן". לפי הברייתא הלומדת מ"ויפן אהרן" שאף אהרן היה מצורע ונתרפא מצרעתו (ראה שבת צז ע"א), קצת קשה לי: הרי לכאורה אהרן הוא המקבל ואילו מרים היא המדברת (ראה רש"י לפסוק א, ד"ה ותדבר). יוצא מכאן שהבדל יש בין עונשו של דובר לשון הרע לעונשו של מקבלה, שהרי אהרן נתרפא מיד, וזה שלא כפי שמצינו בדרך כלל (ראה רמב"ם הלכות דעות ז, ג - "והמקבלו יותר מן האומרו"). וצריך עיון. (פ' בהעלתך תש"ם, רחובות) הערת הרב איתן שנדורפי שי': לעניות דעתי כלל זה ש"המקבלו יותר מן האומרו" אינו שייך בכל מצב, אלא דווקא במקרה שהמקבל, לאחר ששמע את הדברים, עשה מריבה עם האדם שעליו סופר (ראה "ארח מישרים" סימן ח, סקכ"ג). בדרך דומה יש לבאר דברי חז"ל אחרים העוסקים בחומרת עוון לשון הרע יותר משלוש העבירות החמורות. היעלה על הדעת שעוון לשון הרע, עם כל חומרתו, יהיה חמור יותר מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים?! על כרחך צריך לומר שאין הכוונה לדיבור חד פעמי של לשון הרע, אלא למי שהוא "בעל לשון הרע", כמדוייק בלשונו של הרמב"ם (הלכות תשובה ג, ו) המונה בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא את "בעלי לשון הרע".

"...והנה מצרעת". לפי רמב"ם בסוף הלכות טומאת צרעת, ניחא שלא ראתה מרים נגעי בתים, אך למה לא באה עליה צרעת הבגד? (פ' בהעלתך תשס"ד) וראה מש"כ בספר ויקרא (יג, א).