ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 20 · פסוק 10

רש"י ד"ה המן הסלע הזה נוציא, לפי שלא היו מכירין אותו וכו'. הדיאלוג כולו תמוה, הרי נצטוו לדבר אל סלע מסויים - "ודברתם אל הסלע" (פסוק ח), ואמנם הקהילו את הקהל לפניו דווקא - "אל פני הסלע" (פסוק י), ומה אפוא דברי רש"י כאן "לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר", וכו'. ומה המשך דברי העם ומה התשובה שניתנה? (פ' חקת תשמ"ז) וכך מבוארים הדברים ב"לפשוטו של רש"י": הקושי בפסוקנו: ייתורה של מילת "הזה". מדוע אמר משה "המן הסלע הזה"? והרי הקב"ה אמר לו: "ודברתם אל הסלע", "והוצאת להם מים מן הסלע", ולא נאמר לו: 'הסלע הזה'? לכן מביא רש"י מן התנחומא, שמדובר בשני סלעים. הקב"ה אמר למשה להוציא מים מסלע מסויים, ומכיון שאותו סלע לא נמצא, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים, דרשו בני ישראל להוציא להם מים מסלע אחר, כלשהו, ולכן אמר: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים?" כלומר המן הסלע הזה, שלא נצטווינו עליו, נוציא לכם מים?! ותשובת משה "שמעו נא המורים" מבוארת אצל רש"י בשלושה אופנים: (א) סרבנים - משורש מר"ה, כמבואר באונקלוס. וזה קשה: כלום בבקשת העם למַים המרו את פי ה'? לכן מביא רש"י שני פירושים נוספים: (ב) שוטים - בלשון יווני. כלומר משה אומר לעם שזו שטות לנסות להוציא מים מסלע שלא נצטוו עליו. (ג) מורים את מוריהם - לשון הוראה. כלומר משה מתרעם על שהם באים להורות לו כיצד להוציא להם מים.

רמב"ן ד"ה המן הסלע וכו', ...ואמרו המפרשים שיש תמיהות מתקיימות וכו'. כלומר שאלות רטוריות! (פ' חקת תשנ"ב)