"וישלח את הערב". "אמר ריש לקיש, תשובה נצחת השיבו העורב לנח. אמר, רבך שונאני ואתה שנאתני" וכו' (סנהדרין קח ע"ב). ואכן תשובה נצחת, ולמה אפוא שלחו בכל זאת? (פ' נח תשמ"ז) ור' אוה"ח הק' על אתר וכן בן יהוידע על סוגיית הגמרא.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 8 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ". ועוד כילד היה קשה לי, למה לו לעורב לטרוח ולהתעייף במשך ימים ולעוף בלא הפסק, והרי יכול היה להתיישב קרוב לחלון התיבה. (פ' נח תש"ס)
רש"י ד"ה עד יבשת המים, ...לשליחות אחרת, בעצירת גשמים בימי אליהו וכו'. לא ברור לי על איזה רמז מסתמכת דרשה זו, אם על שוויון האותיות: יבשת - תשבי, אם על הכלל שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות. (והרי כאן מדובר בעורב ולא במלאך, ומה איכפת לי אם זה יעשה שליחות אחרת בעוד כאלפיים שנה). (פ' נח תשנ"ב)
אכן עורב זקן מאד היה זה שאצל אליהו, ורש"י מביא, כדרכו, דברים מן המופלא, ומכל מקום קשה, מה בא המדרש ללמדנו. (פ' נח תשנ"ג) ור' גור אריה שהעורב אכזרי הוא, ולא רצה לילך לראות אם קלו המים, לבשר טוב, שאפשר לצאת מן התיבה, אבל מוכן היה לילך לשליחות אחרת - להביא מזון לאליהו, להחיות נפש הצדיק, כדי שיהיה הרעב על הארץ.
דומה שעילת הדרשה היא במצבים הדומים - יבושת שבכאן ומשם עצירת גשמים. כך משמע מדברי רש"י, אך עדיין קשה לי שכאן מדובר בעורב אחד, ואלו שם (מלכים א' יז, ד ושם, י) מדובר בעורבים, לשון רבים. (פ' נח תשנ"ד) ומהרש"ל מבאר שדרשו מהכתוב "עד יבשת המים" ולא "יבשת הארץ", שהכוונה לזמן עצירת הגשמים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425