רש"י ד"ה וישלח, אין זה לשון שליחות וכו'. ועתה קשה לי, אם אמנם שניהם לשון שילוח הם, למה אין התורה כותבת כבר בראשונה לשון לראות. ואולי אפשר לתרץ בפשטות בדרכו של רש"י (בעיקר בתלמוד, אך גם בפירושו לתורה) - לבאר לעתים קרובות תיבה קשה רק בהופעתה בפעם השניה. (פ' נח תשס"ב, גני טל)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 8 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה "הבנת המקרא" לר' וולף הידנהיים המבאר באריכות, שרק עתה שלא כב-"וישלח את הערב" שבפס' הקודם, יעלה על הדעת שמדובר בשליחות, שכן כאן אומר הכתוב "לראות הקלו המים", ועל כן צריך רש"י להבהיר ששלחה ללכת לדרכה, ובזו יראה. (פ' נח תשל"ז)
והדברים מתבהרים עוד יותר אם נצרף לכאן את דברי הנצי"ב (לפס' ז) שנח שלח את העורב דווקא, משום שזה אוכל נבילות, ואחר כך (ח) את היונה - כדי לראות־להיוודע אם המים פחתו עוד. (פ' נח תש"מ)
ועדיין קשה לי מפס' "ויסף שלח את היונה" (י), שמן הסתם גם זה אינו לשון שליחות, אבל היונה חזרה "והנה עלה זית טרף בפיה" (יא), כלו' סופו של השילוח מוכיח שהיה כאן משום מעשה שליחות. (פ' נח תשמ"ז)
וראה דברי שפתי חכמים (אות ק) ששלח את העורב משום ששימש בתיבה, ואם כן פשוט שלא צריך לברר כבר כאן שאין בשילוח זה משום שליחות, כי יש כאן שילוח של הרחקה. ואולם אין זה נראה, כי אם אמנם כן, מדוע המתין נח בשילוח היונה ולא שלחה יחד עם העורב, זה להרחיקו וזה לסמן לו. (פ' נח תשנ"א)
"וישלח... לראות" וגו'. קצת תמוה שלא ראיתי מי שיטרח לומר, כי הפועל "לראות" מוסב על נח ולא על היונה. (פ' נח תש"ס, מלון קראון פלז'ה, ים המלח) ואולי להערה זו כיון רש"י באמרו "ובזה יראה אם קלו המים".
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425