רש"י ד"ה למען אנסנו הילך בתורתי, ...שלא יותירו ממנו וכו'. ואולי נסיון זה הוא בדומה לדברי בעל "ספר החינוך" במצוה שלא להותיר מבשר הפסח: ...כדרך מלכים ושרים שאינם צריכים להותיר וכו', כלומר הענין הוא להפוך עם עבדים לעם מלכים. (פ' בשלח תשל"ט) והנה הפרשנים על אתר הבינו נסיון זה באופנים שונים: רש"י - הישמרו ישראל את המצוות התלויות במן - לא יותירו, לא יצאו בשבת וכו'. רמב"ן - היאמינו בה' על אף הקושי שבאכילת מזון זר וקצוב מתוך צמצום. רשב"ם ורש"ר הירש - היבטחו בה' שיתן להם מזונותיהם. ספורנו - היעבדו את ה' גם מתוך חיי עושר והרחבה. אור החיים הק' - הילכו בדרך התורה גם בהיותם פנויים מכול.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אכן מסימני העבדות הוא זה שלא העלו על דעתם לאכול מן המקנה שהביאו עמהם (ראה רש"י להלן פסוק ח ד"ה בשר לאכל). (פ' בשלח תשמ"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425