"מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים". בדברי המפרשים המבארים טענה זו מוצאים אנו הדגשות שונות. חזקוני מבאר: מותנו ביד ה' - מתת עצמנו בעתנו, ולא יתקצרו ימינו ברעב. ור"ע ספורנו מבאר: אם היה האל יתברך חפץ להמיתנו, היה טוב לנו שימיתנו שם בעודנו שבעים. חזקוני מדגיש את הדאגה לקיצור ימים, ואילו ר"ע ספורנו מדגיש את תחושת הרעב. (פ' בשלח תשנ"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע. דרש רב עוירא (סוטה יא ע"ב), בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהלכו לשאוב מים, הקב"ה מזמן להן דגים קטנים בכדיהם ושואבות מחצה מים ומחצה דגים וכו'. הרי לך שהאמור כאן ("סיר הבשר") הוא לשון גוזמה. ואולי זה שייך לתופעה הידועה של זכרון סלקטיבי השואף ליפות את העבר ולשכוח את השלילה שבו. (פ' בשלח תשמ"ג) וראה דברי נחמה ליבוביץ בעיוניה לספר שמות עמ' 193.
ואם אמנם זוהי בקשתם של בני ישראל כדברי רש"י להלן (ז ד"ה ובוקר וראיתם), יהיה זה קצת תמוה שביקשו את המותרות - הבשר, לפני שיבקשו את העיקרי - הלחם. (פ' בשלח תשל"ח) וראה "אור החיים" הק' על אתר שכתב: בשבתנו על סיר הבשר - זו כת הפריצים, שבהם התחיל הכתוב בדברים אלו, כי בקלקלה מתחילין מן הצד, ואחר כך אמר "באכלנו לחם לשובע" כנגד התובעים לחם לאכול, כי היו רואים עצמן בארץ לא עבר בה איש, ולא היו מושלים ברוחם להמתין עד שיתן להם רבם מנתם. וראה "העמק דבר" על אתר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425