רש"י ד"ה כי באה נחלתנו, כבר קבלנוה בעבר המזרחי. ע"כ. קשה לי: למה רש"י מחריף את הקושי בהבנת ביטוי זה, כי אילו היה מפרש משהו מעין - הזדמנה לנו נחלתנו, ניחא, אך כיצד יאמרו "כבר קבלנוה", ומשה עדיין לא הסכים להיענות להם? וראה רמב"ן על אתר המבאר כי לפי רש"י בני ראובן וגד דיברו עם משה בדרך מריבה, אך לא היה זה הגון מצדם לדבר כך אל משה ולומר "כבר קבלנוה", שהרי לא היה הדבר בידם, אלא היה תלוי ברצונו של משה. לכן מבאר רמב"ן שפניית בני ראובן וגד היתה מתוך בקשה ולא מתוך מריבה. הם בקשו לוותר על נחלתם בארץ הטובה אחר שמצאו את הנחלה המתאימה להם. (פ' מטות מסעי תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 32 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425