ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 28 · פסוק 64

רש"י ד"ה ועבדת שם אלהים אחרים, כתרגומו, לא עבודת אלהות ממש, אלא מעלים מס וכו'. קשה לי: (א) שרש"י מפרש כן דווקא כאן, ולא בכל יתר המקומות שבהם מתבשרים ישראל שיעבדו בעתיד עבודה זרה, כגון למעלה (פסוק לו). (ב) מהי סיבת השוני בין דברי רש"י למעלה (ד, כח) לדבריו כאן? (ג) לפי פירושו מה משמעות המילים "אשר לא ידעת" שבפסוק? (ד) מדוע רש"י אומר כאן, כתרגומו, בעוד שדבריו הולמים את תרגומו של יונתן בן עוזיאל ולא את תרגום אונקלוס?

רס"ג מפרש בדומה לרש"י, זו לשונו: ועבדת - ענין עבדות, שימוש ושירות. ע"כ. דומה שכוונתו היא שאין מדובר בעבודה ובפולחן, אלא על־ידי שישלטו העמים בישראל, יכריחו אותם לבנות להם בתי פולחן לשפצם ולנקותם וכיוצא בזה (ראה הערה 9 של ר"י קאפח לפירושו למעלה ד, כח). וכיוון שרס"ג מפרש כך גם למעלה (בפסוק לו) אין קשה עליו קושיה (א), אבל קושיה (ג) קשה גם עליו. רמב"ן למעלה (ד, כח) הולך בדרך אחרת ומסב את העבודה הזרה על עצם הישיבה בחוץ לארץ. גם ר"י אברבנאל מפרש (כאן) שלא כרש"י: "...שאחרי בואם בגלות יצאו רבים מכלל הדת מתוך הצרות והגזירות שלא יוכלו לסובלם". רש"ר הירש (למעלה לו) סותם ואומר "מוכח מן ההקשר שאין מדובר כאן בעבודה זרה של ממש", ואינו מעיר באשר לאמור למעלה (ד, כח).

לעצם העניין, נראה שעבודת עבודה זרה של ישראל לא יכולה לבוא כחלק מן העונש. ואמר לי ר' רפאל בנימין פוזן שי' שנחמה ליבוביץ שתח' דנה בנושא בגליונה לפרשת כי־תבוא. (פ' נצבים וילך תשמ"ט)

דיברתי על כך עם נחמה ליבוביץ שתח' כאשר איחלתי לה שנה טובה ובריאות, ואמרה לי, שאכן גם לפי רש"י זה עונש, אבל מכיוון שעבודה זרה תלויה בבחירה החופשית, לא היא יכולה להיות עונש אלא העבודה לעובדיה. (פ' האזינו תשמ"ט)

על שאלה (ד) ראיתי הערתו של "יוסף הלל" שבדפו"ר אין המילה "כתרגומו". מכל מקום, מעניין הפחד לראות הכתוב כלשונו, כלומר עבודה זרה ממש. (פ' כי־תבוא תשנ"ה) הערת ר' רפאל בנימין פוזן שי': למעלה (ד, כח) נאמר: "וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן". פסוק זה קשה, שהרי לאחר תיאור החטא "וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל" (פסוק כה) מתחיל תיאור העונש: "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם... כי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" (פסוק כו). ואם כן מה מקום לפסוק "וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן", החוזר על החטא? אונקלוס פותר את הקושי בתרגמו "וְתִפְלְחוּן תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טָעֲוָתָא עוֹבָד יְדֵי אֲנָשָׁא". לפי תרגומו פסוק זה הוא עצמו העונש כמו שביאר רש"י שם: "ועבדתם שם אלהים - כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם, כאלו אתם עובדים להם".

מאותו הטעם תרגם גם למעלה (כח, לו) "יולך ה' אֹתְךָ... אל גוי אשר לא ידעת... ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן" "וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָּלְחֵי טָעֲוָתָא אָעָא וְאַבְנָא".

ומאותו הטעם תרגם גם בפסוקנו "והפיצך ה' בכל העמים... ועבדת שם אלהים אחרים", "וְתִפְלַח תַּמָּן לְעַמְמַיָּא פָלְחֵי טָעֲוָתָא", ורש"י פירש: "ועבדת שם אלהים אחרים - כתרגומו. לא עבודת אלהות ממש, אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודה זרה". (מתוך ספר "פרשגן" - ביאור חדש לתרגום אונקלוס - בכתיבה)