ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 48

רש"י ד"ה וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה, בשלושה מקומות נאמר "בעצם היום הזה" - נאמר בנח (בראשית ז, יג)... במצרים נאמר (שמות יב, נא)... אף כאן במיתתו של משה נאמר 'בעצם היום הזה' וכו'. כוונת הכתוב היא להדגיש שהדבר היה בגלוי ובפרסום. הגורם לדרשת הספרי (מקורו של רש"י), הוא כמובן דמיון שלוש הלשונות "בעצם היום הזה", ועל כן כבר שואל בעל "תורה תמימה" (יז, כו אות נג) בדין, למה אין דרשה כזו או מעין זו בבראשית, והוא משיב שם בפילפול נאה. והנה קשה לי שיש עוד לשונות כאלה (ויקרא כג, כא, כח, כט ו-ל), ושם גם בעל "תורה תמימה" אינו מעיר מאומה. (פ' האזינו תשמ"ט) וראה "ספר הזכרון", שבשלושה מקומות נאמר כן לכוונה אחת - לומר שהיה הדבר בצהרי היום לעיני כל העם, כדי לבטל מחשבותיהם שיהיה בידם לעכב, אמנם הרבה פעמים נכתב לשון זה במקרא.

ולגופה של הדרשה שבכאן שאלתי בליל־שבת את שכני בבית הכנסת רמב"ן, ר' בנציון קריגר שי', מה אופציה היתה להם לבני ישראל כאן, והרי אין זה דומה כלל לא למעשה נח ולא למעשה יציאת מצרים. את נח היו יכולים לעכב מלהכנס לתיבה או לבקע אותה. המצרים יכלו למנוע את יציאתם של ישראל ממצרים, אבל כאן, מה אפשרות היתה בידם למנוע את משה מלמות?! הגאון ר' אביגדר נבנצל שליט"א ביקש לשמוע את שאלתי והשיב מניה וביה, כדרכו בקודש, שתי תשובות: הבריסקאים אומרים שפשוט לא היו נותנים למשה לעלות, ואילו אנשי המוסר אומרים שהיו מונעים את מותו על־ידי תפילה. ע"כ. אחר כך ראיתי ש"נחלת יעקב" הסביר כבריסקאים ו"באר בשדה" הסביר כבעלי המוסר. (פ' האזינו תשנ"ב)

ומכל מקום לא ידעתי, למה רש"י משנה לשון הספרי. ועוד: לכאורה מקומן של המילים "בעצם היום הזה" לא כאן, במקום האמירה, אלא אחרי־כן, במקום הביצוע. (פ' האזינו תשנ"ג) הערת הרב איתן שנדורפי שי': "בעצם היום הזה" שבויקרא כג מתיחס כציווי לעתיד, ועיין שם ברמב"ן בפסוק כח, בעוד שהדרשה שהביא רש"י מתיחסת לדברים שכבר אירעו בעבר, לכן דווקא כאן מתעורר רש"י לשאלה מדוע הודגש כך.