רש"י ד"ה כי לא דבר רק הוא מכם, לא לחינם אתם יגעים בה וכו'. תיבת "בה" שברש"י מוסבת על "דברי התורה", והכינוי "הוא" שבפסוק מוסב על ה"דבר" - הפסוק או המשפט בתורה. וב"תורה תמימה" על אתר (אות צו) מבואר: נראה דמכוין למה שכתוב בחולין (ס ע"ב) "הרבה מקראות בתורה שראויין לשרוף [כלומר שנראים לכאורה שאינם דרושים כלל] והן הן גופי תורה"... וכן אמרו בסנהדרין (צט ע"ב), דאפילו הפסוק "וילך ראובן בימי קציר חטים", וכן "ותמנע היתה פלגש", גם כן ענינים דרושים הם... ואמנם פשוט הדבר דלהבין עניינם צריך לידע מה לדרוש עליהם, וכמו שכתוב שם בגמרא דיש בהם דרש הכרחי, ועל זה אמר כאן שאין דבר ריקם בתורה, אלא כל דבר צריך לדרוש ולמצוא טעמו, ולא עוד אלא אם דרשוהו ומצאו טעמו יש בו מתן שכר בעולם הזה וקרן קיימת לעולם הבא. ע"כ. (פ' האזינו תשנ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425