רש"י ד"ה אם לקרא לך, אם הקריאה שלך וכו'. גם כאן מפרש רש"י את המילה "לך" - לטובתך, כמו למעלה (פסוק ה), וראה מה שכתבתי שם, אלא שכאן הוא כדי ליישב את התמיהה, כלום אין הוא יתברך יודע לשם מה באו. וכנראה שאין רש"י רוצה לפרש גם כאן שלהטעות את בלעם אמר לו כן, כמו למעלה (פסוק ט), כי אין שום ענין בזה לאחר שכבר פתח לו פתח לטעות ולחשוב שלפעמים אינו יודע. (פ' בלק תש"ס)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"...אֹתו תעשה". לשון עשייה שבכאן הוא עניין של גיוון־לשון שהרי לא מצופה כל עשייה מבלעם, ופשוט היה צריך לומר: אותו תדבר. ולהלן (בפסוקים לה ו־לח) באמת משתמשים בלשון דיבור הן המלאך הן בלעם. (פ' בלק תשנ"ו)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425