ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 21

רש"י ד"ה ויחבש את אתנו, מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו וכו'. אולי אפשר לפרש תיבת "השורה" מלשון שור - לראות, כמו להלן - "אשורנו ולא קרוב" (כד, יז). (פ' בלק תשל"ט)

אבל מלשון הגמרא (סנהדרין קה ע"ב) "שנאה מבטלת שורה של גדולה" לא משמע כך. (פ' בלק תש"ן, בתורכיה)

שם. ...אמר הקב"ה, רשע, כבר קדמך אברהם אביהם. ע"כ. מסר לי בני שלום שי' בשם הרב עמיחי בן יעקב שי' בשם נחמה ליבוביץ ז"ל ש"קדמך" פירושו גם בזמן, שהרי אצל אברהם כתוב "וישכם", ואילו אצל בלעם רק "ויקם". מצאתי שכך אמר כבר "גור אריה" על אתר, ברם, אילו לכך התכוון רש"י, היה מסמן כד"ה ויקם. לעניות דעתי הכוונה היא שזכות האהבה של אברהם אבינו ע"ה, ראויה שתכריע ותבטל את קיטרוגו של אותו רשע, אכוּל שנאה. (פ' בלק תשנ"ז) ומה נפלאים בהקשר זה דבריה של נחמה ליבוביץ בעיוניה לספר שמות (עמ' 183): רש"י לומד אפוא מצורת הכתוב משהו על כוחם של רגשות האהבה והשנאה, על כוחם להוציא אדם משגרתו, להפעילו, להמריצו, להביאו לידי עשיה בלתי רגילה לו, בלתי מותאמת למעמדו ולכבודו, בלתי מתאימה לפי הנוהג והטקס ("מקלקלת את השורה") - אם לטובה אם לרעה. ע"כ. ובחתימת דבריה כתבה: מה משמעות הדברים? האם ידע אברהם שעליו להתגבר על בלעם העתיד לקום לאוייב על ישראל? וכי ידע יוסף בכבדו את אביו שעליו לנצח את פרעה הרשע? לא זו כוונת חז"ל. אלא שמעשה המצוה הנעשה אי פעם - אינו הולך לאיבוד. וכוח האהבה עתיד לנצח את כוחות השנאה (הראני הרב איתן שנדורפי שי'). וראה מש"כ בספר בראשית (מו, כט).