רש"י ד"ה ילך נא ה' בקרבנו, כמו שהבטחת וכו'. אין לומר שמשה ביקש מה' שילך בקרבנו בגלל שעם קשה עורף הוא. כלומר מלת "כי" שבפסוקנו אינה באה במשמעותה הרגילה (נתינת טעם), אלא משמעותה: אם. ושיעור הכתוב: מאחר ואתה ה' נושא עוון, אינני חושש לבקש שתלך בקרבנו, הואיל ואם נחטא ונהיה קשי עורף - "וסלחת לעונינו". כך ב"לפשוטו של רש"י". ודומים לזה דברי רמב"ן על אתר, אבל ראב"ע מפרש: כי עם קשה ערף הוא - אף־על־פי שעם קשה עורף הוא. (פ' כי תשא תשמ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 34 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ונחלתנו, ...זו היא בקשת "ונפלינו אני ועמך" (לג, טז), שלא תשרה שכינתך על האומות. ע"כ. למה אין רש"י מבין תיבה זו כפשוטה - מתן נחלה לישראל בארץ המובטחת? וכן הוא ביונתן בן עוזיאל על אתר. (פ' כי תשא תשנ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425