רש"י ד"ה אשר רכשו בארץ כנען, אבל מה שרכש בפדן ארם, נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה וכו'. וקשה לי מנין הזלזול הזה בנכסי חו"ל, ואימתי חיסלם? בסוכות ובשכם עדיין היו עמו, ואימתי נפגש בשניה עם עשו אחיו בדרך לא"י, חוץ מבשעת קבורת יצחק (לה, כט). ולכאורה צריך לומר שדבר זה נעשה באותה ההזדמנות, אלא שגם זה קשה, כי הנה יעקב כבר בן מאה ועשרים שנה, ועד אז באמת הפריד במשך כל השנים בין נכסי א"י ונכסי חו"ל? (פ' ויגש תשמ"ה)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 46 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה רש"י להלן (נ, ה ד"ה אשר כריתי לי) "ועוד מדרשו" וכו', משמע שאכן נעשתה העסקה בשעת קבורת יצחק. (פ' ויחי תשמ"ז) ור' באר בשדה שם שיעקב הביא לעשו כל מה שהביא מבית לבן, כי לא רצה ליהנות מנכסי חוצה לארץ, שבזה ידע פרעה כמה מאוסה היתה חוץ־לארץ בעיניו, וכמה קשה עליו להיקבר שם.
ואמנם, יוצא שהאבות שילמו בשביל המערה פעמיים, ויורשי המוכרים אינם שמים לב. (פ' ויגש תשנ"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425