ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 6 · פסוק 5

רש"י ד"ה קדש יהיה, השער שלו וכו'. ולפי ר"ע ספורנו המילים "קדש יהיה" מוסבות על הנזיר עצמו, שיהיה - "נבדל מן התאוות החמריות". (פ' נשא תשנ"ד)

רש"י ד"ה פרע, נקוד פתח קטן (סגול), לפי שהוא דבוק ל"שער ראשו", פרע של שער, וכו'. דברי רש"י מאוד תמוהים, שהרי הם סותרים את טעמי המקרא - "פרע" מוטעם בטפחא המפריד. (פ' נשא תש"ס) וראה "משכיל לדוד" שהקשה כך והוסיף עוד, שלפי כללי הלשון תיבת "פֶּרַע" אינה משתנית כשהיא נסמכת, אלא לעולם היא נקודה סגו"ל. והשיב שיש כאן טעות סופר, והיה צריך לומר "שְׂעַר נקוד פת"ח לפי שהוא סמוך לראשו". כלומר תיבת "שֵׂעָר", המנוקדת בקמ"ץ כשהיא נפרדת, מנוקדת כאן בפת"ח - "שְׂעַר" - לפי שהיא נסמכת לתיבת "ראשו", ופירושו "שער של ראשו". הערת ר' חזקי פוקס שי': ואכן בכתב יד (שנת ה"א פב) המילה "שְׂעַר" נקודה בפתח. ולגבי סתירת טעמי המקרא העיר הגר"א נבנצל שליט"א: אין כאן סתירה, שכן מצאנו שנסמך מוטעם בטפחא - "ועשו ארון עצי שטים" (שמות כה, י. המילה "ארון" מוטעמת בטפחא למרות שהיא נסמכת), "בבית ארץ אחֻזתכם" (ויקרא יד, לד. המילה "בבית" מוטעמת בטפחא למרות שהיא נסמכת) ועוד.