רש"י ד"ה בפתע, זה אונס. ד"ה פתאם, זה שוגג. ע"כ. ואילו בגמרא (כריתות ט ע"א) "פתע זה שוגג... פתאם זה אונס", וראה שם הסוגיה כולה. על כל פנים רואים כאן שבמחלוקת בין מדרש תנאים ולבין גמרא, רש"י מעדיף את מדרש התנאים. צריך לבדוק זאת באופן שיטתי. (פ' בהעלתך תשנ"ט) וראה "באר בשדה" שרש"י תפס כדברי רבי יאשיה בספרי וסָתם כמותו כיון שגם אונקלוס תרגם כך.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 6 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425