רש"י ד"ה שנים ליום, כפשוטו. ועיקרו בא ללמד שיהיו נשחטין כנגד היום... ושל בין הערבים במזרחן של טבעות. ע"כ. ראה "שפתי חכמים" (אות ק) "הטבעות שקבע יוחנן כהן גדול" וכו'. וראה יומא (סב ע"ב ורש"י שם). וקשה לי עניין הטבעות שספק רב אם היו במשכן בשעת המסעות (הרי אינן נזכרות בשום מקום) וגם אחר כך עד יוחנן כהן גדול, ואם כן, כיצד אפשר לדרוש דרשה לזמן מוגבל כל כך? (פ' פינחס תשנ"ד) הערת הרב איתן שנדורפי שי': דומה שדרשת חז"ל באה ללמד שתמידים נשחטים כנגד היום, ואיזכור הטבעות אינו חלק מהדרשה, אלא רק בא להבהיר מהו מקום השחיטה המדוייק.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 28 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425