ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 10 · פסוק 10

רש"י ד"ה אני ה' אלהיכם, מכאן למדנו מלכיות עם זכרונות ושופרות וכו'. והוא מן הספרי (עז). והנה גם בספר ויקרא (כג, כד. ראה מש"כ שם) מביא רש"י דרשה דומה, ושם לומדים שנים מתוך השלושה (בלא מלכיות), ולפי הדרשה שבכאן, למה לי זו ששם? (פ' בהעלתך תשנ"ג)

שם. ...ותקעתם - הרי שופרות, לזכרון - הרי זכרונות, אני ה' אלהיכם - זו מלכיות (ספרי עז). ע"כ. השוני בין הסדר שבדרישת הפסוק וזה שבסדר הברכות (שהוא הגיוני הרבה יותר), מצריך מחשבה. (פ' בהעלתך תשס"ג) וראה המשך דברי הספרי (שם) שכתב: "אם כן מה ראו חכמים לומר מלכויות תחילה ואחר כך זכרונות ושופרות?", כלומר מאחר ומלכויות הוזכרו באחרונה במקרא, למה קבעו חכמים בסדר התפילה, שאומרים מלכויות תחילה? "אלא המליכהו עליך תחילה ואחר כך בקש מלפניו רחמים כדי שתיזכר לו". שכן ראוי שקודם נמליך מלך עלינו ואחר כך נעלה את זכרוננו לפניו שיזכרנו לטובה (ראה "תוספות יום טוב" למסכת ראש השנה פ"ד, מ"ה). וראה "באר בשדה" שאמנם נאמר 'מלכויות' באחרונה, להורות שאינו דומה ל'זכרונות' ו'שופרות' כלל, כי באמירת 'זכרונות' ו'שופרות' תלויה עליית זכרונם לפניו לטובה, מה שאין כן 'מלכויות', שבין אם יאמרו ובין אם לא יאמרו - ה' הוא מלך עליהם.