רש"י ד"ה ונתתי פני, פנאי שלי, פונה אני מכל עסקי וכו'. והוא מ"תורת כהנים". ולא ידעתי למה מעקמים חז"ל את הכתוב ואינם מפרשים כפשוטו, ודברי "שפתי חכמים" (אות ס) דורשים ביסוס, כי למה לקבוע תחילה אקסיומה - נתינת פניו של הקב"ה תמיד לטובה? (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 17 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וקשה מזה - כלום שייך לומר לגבי הקב"ה שמתפנה מאחד כדי לעסוק באחר? והרי גם מושג הזמן לא שייך אצלו. וראה מה שכתבתי להלן (כ, ג). ועוד: למה רש"י בורח מהאנשה אחת (פָני) ומעדיף אחרת (פנאי)? וראה תרגום אונקלוס. (פ' אחרי־מות קדושים תשנ"ט, אחרי־מות תש"ס, אסרו חג פסח) וראה "גור אריה" שם שכתב: ונראה לי שאין פירוש "פנים" - פנאי שלי, אלא פירושו 'פנים' כמשמעו, ואמר שאסלק פנים מכל דבר ואתן פני אליו להתעסק בו. ולפיכך אמר "ונתתי פני באיש ההוא" כאדם שאומר אסלק פני מדבר שהיה לי בתחילה ואפנה את פני לדבר הזה להתעסק בו. ולפיכך פירש רש"י "ונתתי" - פנאי שלי.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425