"למכיר בן מנשה". ראוי לעשות חשבון, ולו משוער, בן כמה היה אז מכיר, אשר לדברי הגמרא (בבא בתרא קכא ע"ב) נולד עוד בחיי יעקב אבינו ע"ה. (פ' מטות מסעי תשנ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 32 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וראה ראב"ע (המובא בפסוק לט) שכתב: יש אומרים כי מכיר חי היה (ומכיר בעצמו הוריש את האמורי מן הגלעד, ולו בעצמו נתן משה את הגלעד). ולפי דעתי, שמילת "ויורש" שבה אל הגיבור שהיה במשפחה (מבני מכיר היה גיבור שלכד את הגלעד). ע"כ. (פ' מטות תשס"ה) וחזקוני כתב: ויתן משה את הגלעד למכיר - לפי שהיה בכור בבני מנשה נתן לו משה תחילה, ולפי שהוא היה זקן ולא יצא בצבא, נתן לו עיר מבצר, וישב שם בעוד שהלכו בניו עם ישראל וחזרו. ע"כ. ולענין גילו, הרי החשבון: מאתיים ועשר שנים היו ישראל בגלות מצרים ואחריהן נדדו במדבר במשך ארבעים שנה. הרי מאתים וחמישים שנה. וכיון שמכיר נולד עוד בחיי יעקב, ויעקב חי במצרים שבע עשרה שנה, נוריד שבע עשרה שנה אלה ממאתיים וחמישים השנים ונקבל מאתיים ושלושים ושלוש. זהו גילו המשוער של מכיר.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425