רש"י ד"ה ושם האשה המכה וגו', להודיעך שנאתן של מדינים, שהפקירו בת מלך לזנות כדי להחטיא את ישראל. ע"כ. ראה "שפתי חכמים" (אות כ) שכתב: "מקשים העולם, מנא ליה דמשום שנאתן, דלמא דעתן היה להחטיא אותם כדי שתסור השכינה מישראל, כי היו מתייראים מישראל?". ולעניות דעתי הדבר פשוט - עצתו של בלעם לבלק היתה "אלהיהם של אלו שונא זימה" וכו' (רש"י ד"ה לכה איעצך, למעלה כד, יד) כלומר להפקיר את בנות מואב, ואמנם כך עשה (ראה כה, א). והנה מדגיש הכתוב (כה, ו, יד, טו) שזו שזינתה עם זמרי - מדינית היתה, כלומר בת עַם אשר לא היה לו ולא כלום עִם ישראל. וכיוון שהכתוב כאן אף פירט את ייחוסה, שבת מלך היתה, ודאי שלא היה זה אלא מתוך שנאה ולא מתוך פחד. (פ' פינחס תשמ"ז)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 25 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425