"...וירגלו אֹתה". ודאי שאין "אֹתה" מוסב על "נחל אשכל", שהרי אז צריך לומר לשון זכר: אתו. אבל "וירגלו אֹתה" מוסב על "הארץ" המוזכרת בפסוק כב, אף על פי שהוא רחוק, ואין דרך הכתוב בכך. ונראה ש"נחל אשכל" היה סוף מעשה הריגול, ראה למעלה (במדבר יג, כא-כד), כלומר הם נטלו את הפירות בסוף מסע הריגול וכך הגיוני לעשות, כי מדוע יטרחו בזה לאורך כל הדרך. "וירגלו אֹתה" משמעו אפוא - בזה סיימו את מעשה הריגול, ובדין חוזר "אֹתה" אל "הארץ" שבפסוק כב. (פ' דברים תשנ"א)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 1 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה וירגלו אֹתה, מלמד שהלכו בה ארבעה אומנין שתי וערב. ע"כ. כלומר, ארבעה לשונות כתובים כאן: "ויפנו", "ויעלו", "ויבאו", "וירגלו". ללמד שעברו בארץ בארבע דרכים: אחת ממזרח למערב ואחת ממערב למזרח (לרוחב הארץ), אחת מדרום לצפון ואחת מצפון לדרום (לאורך הארץ). (ראה "צדה לדרך" ו"קיצור מזרחי"). (פ' דברים תשס"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425