רש"י ד"ה ויפגעו, ...ורבותינו דרשו (נדרים סד ע"ב) כל "נצים" ו"נצבים" - דתן ואבירם היו שנאמר בהם (במדבר טז, כז) "יצאו נצבים". ע"כ. ניחא שרש"י משנה במעט את לשון הגמרא שם ("אמר רבי יוחנן משום רשב"י: כל מקום שנאמר נצים ונצבים, אינו אלא דתן ואבירם"), אך קשה לי: (א) למה רש"י מוכיח מן הכתוב "יצאו נצבים", ושלא כרשב"י שקובע כך בלא הסתמכות על כתוב. (ב) ואם כרש"י, הרי הוא הוכיח רק לגבי "נצבים" ולא לגבי "נצים". (פ' שמות תשמ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 5 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מכל מקום, מסתבר שבייסודה של אימרת רשב"י הוא הכלל: תולין קלקול במקולקל, וכדברי ר' דב רפל שי' בחוברתו על רש"י והשקפת עולמו, שרש"י מבקש לצמצם את מספר עוברי העבירה בישראל, ולכן הוא מיחס עבירה לדתן ואבירם כשרק אפשר. (פ' שמות תשנ"ה) ראה מש"כ למעלה (ב, יג).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425