רש"י ד"ה חיים שנים ישלם, ולא ישלם לו מתים אלא חיים או דמי חיים. ע"כ. וקשה לי: (א) וכי יעלה על הדעת שישלם לו מתים או דמיהם? (ב) והרי זה בניגוד לטעמי המקרא הקובעים את פשוטו של מקרא? (פ' משפטים תשנ"ג)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אך מה לעשות וכך הם דברי המכילתא. (פ' משפטים תשנ"ח) וראה "משכיל לדוד" שהכוונה שמשלם כשעת הגניבה והוא הדין אם הוכחשה הבהמה אצל הגנב, משלם כפל כפי שהיתה בשעת הגניבה. ואם תאמר: אם־כן למה בא הפסק טעם "אתנחתא" במלת "חיים". ויש לומר שאם היה כתוב בלי הפסק "חיים שנים ישלם", היה משמע שחייב לשלם דווקא חיים ולא יוצא ידי חובה אם משלם בכסף, לכן בא ההפסק, לדרוש שלאו דווקא חיים, אלא די גם בתשלום דמי חיים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425