רש"י ד"ה מי שם פה, מי למדך לדבר וכו'. וראה למעלה (ב, טו ד"ה ויבקש להרג וגו'). ומשמע המלה חרש במקרא טעונה הבהרה, וראה גיטין עא ע"א, וראה תוספות חגיגה ב ע"ב ועוד מקומות הרבה. וצריך לעיין באנציקלופדיה התלמודית. מכל מקום משמע מן המדרש הנ"ל שחרש רק אינו שומע. (פ' שמות תשמ"ז) וכך בערך "חרש" שבאנציקלופדיה התלמודית: חרש הוזכר בהלכה בשני מובנים: (א) אדם שאינו שומע ואינו מדבר, שהשוו אותו לשוטה וקטן, שאינם בני דעת וכו'. (ב) אדם המדבר ואינו שומע, שתחילתו היה פיקח עד שלמד לדבר ואחר כך נתחרש, וכן אמרו (תוספתא תרומות א): המדבר ואינו שומע זהו חרש, שומע ואינו מדבר זהו אלם, שנאמר: "ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו" (תהלים לח, יד), וזה וזה הרי הם כפיקחים לכל דבריהם, אלא שדנו בהם לענין מצוות ודינים התלויים בשמיעה או בדיבור וכו'. ועיין שם עוד.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425