"וכי יגור אתך גר בארצכם". "אתך" היה לכאורה צריך לגרור אחריו לשון יחיד גם לתיבה ארץ, כלומר - בארצך. ולא ראיתי מעיר. (פ' קדושים תשס"ה) וראה "העמק דבר" על אתר שכתב: וכי יגור אתך גר - משום דדרך גר להיות נדבק עם יחיד מאזרחים, משום הכי כתיב בלשון יחיד. וראה רש"ר הירש על אתר. הערת ר' זאב נוימן שי': וראה שיחות הרצי"ה לספר ויקרא (עמ' 191 הערה 104) שהבאתי את הערת הרצי"ה בכתי"ק שעמד על כך ותירץ: הגר יש לו ענין וערך מיוחד מצד פרטיות אישיותו והצטרפותו אל כלליות הצבור.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425