רש"י ד"ה ואכלת מזבחו, כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני וכו'. וקשה לי איזו סברה היא זו, והרי לכל הפחות תהיה זו אכילה משחיטת נכרי? (פ' כי תשא תשמ"ט) אלא אמרו חז"ל במסכת עבודה־זרה (ח ע"א): תניא רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ - עובדי עבודה־זרה בטהרה הן (כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב - רש"י). כיצד? גוי שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו - אף־על־פי שאוכלין משלהן, ושותין משלהן, ושמש משלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: "וקרא לך ואכלת מזבחו".
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 34 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425