ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 24 · פסוק 3

"ואשביעך... אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני" וגו'. טעמים רבים נאמרו באשר לסיבת רצון אברהם אבינו ע"ה שלא לקחת לבנו אשה מארץ כנען, ודומה שרק רש"י מתעלם משאלה זו. רשב"ם - דווקא ממשפחתו, רמב"ן - לא מזרע כנען שהוא ארור (ואלו היתה לו בת, לא היה לו למי להשיאה), ר"ע ספורנו - לא מצא בכנען הגונה לו, "אור החיים" הק' - כדי למנוע נישואין עם בת אליעזר שהוא מזרע כנען. (פ' חיי תשמ"ח)

והנה להלן (ח) אומר רש"י (ד"ה ונקית משבועתי) וקח לו אשה מבנות ענר אשכל וממרא (ע"פ קידושין סא ע"ב), והרי גם הם מעמי כנען היו! (פ' חיי תשמ"ט) ור' רא"ם וגור אריה שכשהשביע אברהם את אליעזר עבדו על בנות הכנעני הוסיף לו "אשר אנוכי יושב בקרבו" לרבות "בנות ענר אשכול וממרא" בעלי בריתו. לכן אמר "ונקית משבועתי זאת" כלומר לא מכל השבועה אלא מהתוספת האחרונה, מבנות ענר אשכול וממרא ולא משאר בנות הכנעני.

"...אשר לא תקח אשה לבני" וגו'. פתיחה זו תמוהה, שהרי לכאורה היה צריך קודם לה ציווי לקחת אשה ליצחק, וכאלו ברור שתפקיד מציאת אשה ליצחק אך טבעי הוא שהוא מוטל על העבד - ולא על האב ולא על יצחק עצמו שכבר לא היה ילד. (בשעה שאברהם אבינו ע"ה צוה כך על עבדו, היה יצחק לפחות בן ל"ז שנה, שהרי נולד לשרה בהיותה בת צ', וכבר מתה כבת קכ"ז שנה). והוא הדין באשר להשבעה שיש לה מקום רק אחר הטלת התפקיד על העבד. וצ"ע. (פ' חיי תשס"ד) ור' העמק דבר שהקדים הכתוב להודיע שאברהם היה זקן בא בימים, כי לולא זה לא היה מצוה לעבדו אלא הוא בעצמו היה מזדרז למצוה רבה זו. ועוד: משום שהיו עסקיו עם כל אדם, זה בא ושואל בעניני אמונה וזה להתפלל עליו.