"דֹד אהרן". אונקלוס מתרגם: אחבוהי (כלומר אח־אבוהי), כמשמעות הפשוטה. ואילו יונתן בן עוזיאל: חביבא, כלומר ידיד. (פ' שמיני תשס"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 10 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה בן עזיאל דֹד אהרן, עזיאל אחי עמרם היה וכו'. וראה רבנו בחיי בפירושו לתורה על אתר שכתב: פירש רש"י ז"ל: עזיאל אחי עמרם היה, שנאמר: "ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל" (שמות ו, יח). ומה בא הרב ז"ל ללמדנו, וכי לא היינו יודעים שעזיאל אחי עמרם היה? אלא צריך פירוש לפירושו, כי לכך הזכיר "דד אהרן", לבאר שהיו עזיאל ואהרן דומים במעשיהם זה לזה. והקיש עזיאל לאהרן - מה אהרן אוהב שלום ורודף שלום כך עזיאל היה אוהב שלום ורודף שלום. (פ' שמיני תש"ן)
רש"י ד"ה שאו את אחיכם וגו', ...שלא לערבב את השמחה. ע"כ. וכן בפסוק ו - "אל תערבבו שמחתו של מקום". כלומר שלילת השמחה או הפחתתה היא בעצם ערבובה, ולא כלשון "אין מערבין שמחה בשמחה" (מועד קטן ח ע"ב). (פ' שמיני תשנ"א)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425