ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 10 · פסוק 6

רש"י ד"ה אל תפרעו, אל תגדלו שיער. מכאן שאבל אסור בתספורת, אבל אתם וכו'. לכאורה אין ללמוד מכאן שסתם יהודי מותר לו לגדל שערותיו, אלא להם נאמר שלא לנהוג מנהג אבילות. ויפה נדרש לשאלה זו הרב איתמר כהן שי', ראש המכינה בנוקדים, באחד מגליונות השבת, וזו לשונו: לשאלה זו היבט כפול - הלכתי ורעיוני. בצד ההלכתי קיימים מספר היבטים שדנו בהם הפוסקים:

(א) חציצה בתפילין: אנו יודעים שצריך להיזהר שלא יהיה שום דבר שחוצץ בין התפילין לבשר, ולכאורה כאשר השיער במקום הנחת תפילין של ראש מרובה וארוך, יכול להתעורר חשש של חציצה. ה"משנה ברורה" (סימן כז סקט"ו) מעלה גם בעיה נוספת, שכאשר השיער מרובה קשה מאוד לסדר את התפילין ולהדקן היטב בדיוק באמצע. אמנם יש פוסקים שהקלו בכך וסברו שאין בשיער הגדל בטבעיות משום חציצה, אך לכתחילה בוודאי ראוי להחמיר בכך.

(ב) חוקות הגויים: בזמנים קדומים נהגו הגויים לגלח חלק מהשיער ולגדל חלק אחר לשם עבודה זרה, מה שנקרא 'איסור בלורית', ונכתב בהלכה שישראל הנוהג כך עובר על איסור הליכה בחוקות הגויים. אמנם, מלמדנו התוספות שהקריטריון לאיסור הליכה בחוקות הגויים הוא כפול: שיהא דבר שקשור למנהגי עבודה זרה ושעושים אותו להבל ושטות. ולפי זה, אדם שמגדל שיער ארוך לשם יופי לא נכלל באיסור זה. אלא שה"בית יוסף" (יו"ד קעח, א) מביא קריטריון נוסף, שגם בכל דבר אשר שייך בו פריצות של דרך הצניעות והענוה של ישראל והיגררות אחרי אופנת הגויים בדברים שיש בהם התבלטות יתר וחוסר צניעות מופגנת, גם בזה עובר על חוקות הגויים. על כן בחור המגדל שיער ליופי - אולי אין בזה חשש של מנהגי עבודה זרה או מנהגי הבל ושטות, אבל אולי כן יש בזה חשש של היגררות אחרי אופנת הגויים בדברים שיש בהם שחץ וגאווה.

(ג) לא ילבש: ישנם פוסקים הסוברים שבגידול שיער ארוך, דבר הנהוג אצל נשים, יש משום איסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה" - איסור הכולל בתוכו כל טיפול בגוף המיוחד לנשים. אלא שיש שסייגו איסור זה למקרים בהם המנהג הוא מנהג שרק נשים באופן בלעדי נוהגות בו, אך אם זה מנהג שרווח אצל שני המינים, אין בו משום איסור "לא ילבש".

(ד) הגישה העקרונית בענייני שיער ולבוש צריכה להיות כמו שכותב הרמב"ם (עבודה זרה יא, א) "יהיה הישראל מובדל מהן (מהגויים) וידוע במלבושו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו". המראה החיצוני הוא ה"לבוש" של הנפש, והוא צריך להיות מותאם אצל היהודי לנשמה האלקית המאירה בתוכו. מראה מוחצן איננו מתאים לאופי המיוחד של ישראל השואף לענוה ולצניעות. ע"כ. (פ' צו תשנ"ו)

רש"י ד"ה ואחיכם כל בית ישראל, מכאן שצרתן של תלמידי חכמים מוטלת על הכל וכו'. ואין רש"י מגלה, באיזה תלמיד חכם מדובר, והרי לכאורה מתבקשת כאן הגדרה מדויקת יותר. (פ' צו תשנ"ו) וראה מש"כ בספר שמות (ריש פרק כה).