רש"י ד"ה הוא ובניו עמו, אמר רבי שמעון וכו' (קידושין כב ע"א). והנה כבר הביא רש"י גמרא זו בפרשת העבדים בספר שמות (כא, ג). אך אין זה נדיר שרש"י חוזר על מובאות. (פ' בהר בחקתי תשנ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ואל אחזת אבתיו, אל כבוד אבותיו, ואין לזלזלו בכך. ע"כ. המדובר בעברי שמכר עצמו משום דוחקו, ועכשיו הוא משתחרר, ועליו מצווה התורה שאין לזלזלו על התפרנסו בדרך זו. לדיבור זה ראוי לתת פירסום רב - התורה מצווה לכבד אפילו עברי שמכר עצמו משום דוחקו וקל וחומר את אלה המתפרנסים בדרך ישרה. (פ' בחקתי תשמ"ח)
ולכאורה גם אפשר לפרש שלא כרש"י ולהבין "אחזת אבתיו" כפשוטו - אל נחלת אבותיו שאותה מכר מן הסתם קודם שמכר עצמו מחמת דוחקו. ומכל מקום ראוי להבין, למה רש"י דחק עצמו לפירושו. (פ' בהר תשמ"ט)
ובאשר לפירושה של מילת אחוזה, ראה "שפתי חכמים" (אות ס). וראה מה שכתבתי למעלה (פסוק י). (פ' בהר בחקתי תשנ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425