רש"י ד"ה לא ייסך... ד"ה על בשר אדם לא ייסך. ושוב רש"י מקדים עסקי לשון - כאן דקדוק - לפירוש המקרא, ושלא כדרכו. ושמא אין כאן שיטה כפי שחשבתי. אבל ראה שני הדיבורים הבאים! (פ' כי תשא תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 30 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמנם הרושם הוא שזוהי שיטה, אך אין כאן עקיבות מוחלטת. ושני הדיבורים שבסוף הפסוק - "ובמתכנתו לא תעשו כמהו" ו"ובמתכנתו" יוכיחו. (פ' כי תשא תשנ"ו)
רש"י ד"ה ובמתכנתו לא תעשו כמהו, ...ואף העשוי במתכונתו של זה, אין הסך ממנו חייב, אלא הרוקחו. ע"כ. והנה בפסוק הבא נאמר במפורש "ואשר יתן ממנו על זר", ולכאורה צריך להבחין בין סיכה המותרת ובין נתינה לצורך כהונה ומלכות שהיא אסורה. (פ' כי תשא תשמ"ט) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: נתינה לצורך כהונה ומלכות מן העשוי כמתכונתו אינה אסורה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425