ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 17 · פסוק 9

ראב"ע ד"ה ויאמר משה אל יהושע. הוא נין הנשיא אלישמע בן עמיהוד שהיה בעל דגל אפרים וכו'. ולא ידעתי, מנין לו לראב"ע זה. (פ' בשלח תשס"ו, שבת חזנות במלון רנסנס, ירושלם) וראה הערה 63 בחומש "תורת חיים": הוא נינו - נכדו של הנשיא אלישמע בן עמיהוד (במדבר א, י; ב, יח). בנוי על דברי הימים א' ז, כו-כז: "עמיהוד בנו, אלישמע בנו, נון בנו, יהושע בנו".

רש"י ד"ה בחר לנו אנשים, גבורים ויראי חטא, שתהא זכותן מסייעתן, ע"כ. הרי לך הפרופיל הרצוי של חייל יהודי, וכדברי רש"י גם להלן (יב ד"ה וידי משה כבדים) "בשביל שנתעצל במצוה ומנה אחר תחתיו נתייקרו ידיו", כלומר טענתו של רש"י למשה רבנו ע"ה, גדול ישראל, נביא ה', והוא בן שמונים שנה, שלא יצא בעצמו למלחמה. ומה גדולה היא הסלקטיביות שנוהגים בזמנינו הטוענים נגד שירות בצה"ל. (פ' בשלח תשמ"ח) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: כולם מודים שעם מנהיגים כמשה ויהושע אפשר ואף צריך לשרת בצבא.

מקומו של ד"ה זה בסוף הפסוק תמוה. כלום אין זה מראה על הוספה? ראוי לבדוק. (פ' בשלח תשנ"ו) וראה "לבוש האורה" שבדיבור זה מפרש רש"י מי היו ה"אנשים" ובשלושת הדיבורים הקודמים פירש את המילים "בחר לנו". בדיבור הראשון פירש למה נאמר "בחר לנו" ולא "בחר לי". ועדיין קשה מדוע לא נאמר "בחר לך", שהרי יהושע הוא זה שיצא אתם למלחמה? לכן מפרש רש"י (בדיבור השני והשלישי), שגם משה לקח חלק במלחמה - בשעה שיהושע יצא מן הענן כדי להלחם בעמלק, משה עמד בתפילה על הגבעה ובכך אף הוא היה שותף.

רש"י ד"ה צא והלחם, צא מן הענן והלחם בו (מכילתא). ע"כ. לפי זה צריך לומר שה"נחשלים" היו מחוץ לענן, ועל־כן "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך" (דברים כה, יח). וכיצד קרה שהענן לא חיפה על אלה מפרש רש"י שם (ד"ה כל הנחשלים אחריך) - חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן. (פ' בשלח תשמ"ז)

ולפי רד"צ הופמן (עמ' קעט) הכוונה לומר, צא מן המחנה והלחם בעמלק מחוצה לו, בלא לסכן נשים וילדים. (פ' בשלח תשנ"ג)