"...ושדת אֹתם בשיד". ראב"ע: וטעם בשיד - שיעמדו. חזקוני: להשכיב הסיד בין שורה לשורה וכו', כלומר לחבר האבנים זו אל זו היטב. ולא ידעתי, למה הכתוב חוזר על צו זה בפסוק ד. (פ' כי־תבוא תשנ"ד)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 27 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומכל מקום קשה: לכאורה סותר חזקוני את דברי המשנה (סוטה לב ע"א) "...וסדוהו בסיד... ונטלו את האבנים ובאו לנו" וכו', שהרי בשביל העמדה חד־פעמית לא היה צריך להקים בניין של קבע. וראה גם שם (לה ע"ב). (פ' כי־תבוא תשל"ה)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425