רש"י ד"ה ואם מנחה וגו', ...והכלי אינו עמוק אלא צף וכו'. ברור שרש"י מבין ש"צף" שכאן פירושו - צף לעומת עמוק - ראה להלן (ז ד"ה מרחשת). (פ' ויקרא תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 2 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואכן כך פירושה של המילה "צף" בלשון המשנה (מנחות פ"ה, מ"ח) - שטוח ולא עמוק. ומעניין שאין זה מופיע אצל אברהם אבן־שושן. (פ' ויקרא תשנ"ו)
רש"י ד"ה ואם מנחה על המחבת, ...וכולן טעונות ג' מתנות: שמן, יציקה, ובלילה, ומתן שמן בכלי קודם לעשייתן. ע"כ. וכך סדר ההכנה: (א) בתחילה (מתנה ראשונה) נותן מעט שמן בכלי - "מתן שמן בכלי קודם לעשייתן" ועליו נותן את הסולת. (ב) חוזר ונותן על הסולת מעט מן השמן (מתנה שניה). (ג) בולל הכל יחד, לש את הבלילה במים פושרים ואופה ממנה עשר מצות במחבת או במרחשת - כפי נדרו, ולאחר שנאפו, פותת את המצות לפתיתים ויוצק שמן על הפתיתים (מתנה שלישית). וקשה לי למה רש"י מונה פעולות אלה בסדר כרונולוגי הפוך? (פ' ויקרא תשמ"ח)
והנה כך הוא הסדר כבר בלשון המשנה (מנחות פ"ו, מ"ג), ושם מבאר בעל "תפארת ישראל", שהמשנה מונה את שלוש מתנות השמן מהסוף, שכן בלילה ויציקה נלמדות ממה שכתוב במנחת מחבת (להלן פסוק ו) "סֹלת בלולה בשמן... פתות אֹתה פתים ויצקת עליה שמן", ומתן שמן בכלי למדים ממה שכתוב אחר כך במנחת מרחשת (להלן פסוק ז): "סֹלת בשמן תעשה". (פ' ויקרא תשנ"ו)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425