רש"י ד"ה ואת פדויי השלשה וגו', ...מהם תקח חמשת שקלים לגלגלת. כך היתה מכירתו של יוסף, עשרים כסף, שהיה בכורה של רחל. ע"כ. האסוציאציה מאוד יפה. מה שקצת קשה לי, הוא יחסם של חז"ל כאן ובכלל לניידות בערכו של מטבע - כאילו לא קיימת כלל, כי הנה כאן עברו מאות שנים, וערכו של בכור נשאר במקומו. ולכאורה כך גם - ועוד יותר - בפרשת ערכין שבסוף ספר ויקרא. לא זכור לי שראיתי פעם התייחסות לבעיה זו. ומעין זה היה קשה לי כבר בדיני ערכים (ויקרא כז, כה). (פ' במדבר תשנ"א) הערת ר' שמואל עמנואל שי': נראה לי שהשאלה־התמיהה לא שייכת כל כך לגבי פדיון בכור וערכין, כי הרי אין כל פרופורציה בין ערכו של הבן הבכור וחמישה שקלים, הפדיון של הבן הבכור הוא מעשה סמלי, ולכן אין חשיבות לתנודות השער, וכן לגבי "ערכין". השאלה שייכת לגבי קנסות בנזקין, כגון אונס, מפתה ושור שהמית עבד.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 46
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425