שד"ל על דברים · פרק 11 · פסוק 30

אחרי דרך מבוא השמש: שתלכו אחרי דרך מערב ותמצאום (ראב"ע), ומלת אחרי היא סמוכה, אבל אינה סמוכה למלת דרך לבדה, אבל היא סמוכה לשלש תיבות דרך מבוא השמש, לפיכך מלת מבוא שהיא סמוכה למלא אחת היא בטעם משרת כמו שַבְּת֣וֹת הַשָּנִים, ומלת דרך שאינה סמוכה למלת מְבוֹא, אלא לשתי תבות מבוא השמש, הוצרכה להיות בטעם מפסיק (יתיב), כמו שבע שַבְּת֣וֹת הַשָנִ֔ים, ומלת אחרי שאינה סמוכה למלת דרך לבדה, אלה לשלש תיבות דרך מבוא השמש, הוצרכה למפסיק יותר, והוא פשטא (כידוע כי שני מפסיקין רצופים, הראשון מפסיק יותר, וידוע כי היתיב כחו ככח הפשטא), כמו יְמֵ֤י שֶבַע שַבְת֣וֹת הַשָנִים. ורש"י נכשל בהבנת כחם של טעמי המקרא הזה, כי משפטי הטעמים לא היו ידועים יפה בימיו, ויש לתמוה על הרמבמ"ן שהיה מבין בפסוקי הטעמים, ואעפ"כ תרגם כפירש"י, ואחריו המבאר העתיק דברי רש"י ככתבם, ולא העיר עליהם דבר, וכבר פירשתי הענין הזה בבה"ע תקפ"ט עמוד צ"ז.

מול הגלגל: איננו המקום שנקרא כן בימי יהושע, כי הוא היה סמוך לירדן, וסמוך ליריחו, ושם נימולו בתחלת כניסתם לארץ, אבל גלגל זה הוא סמוך לעיר שכם ורחוק הרבה מיריחו. ורש"י פירש מול הגלגל, רחוק מן הגלגל, אך אין זה במשמעות מלת מול.