שד"ל על דברים · פרק 33 · פסוק 8

אשר נסיתו במסה: משה מתרעם על מות אחיו אהרן על לא פשע, עיין אוהב גר עמוד כ"ב, ועיין רש"י, והוא מרז"ל בספרי. והמאמר הזה אי אפשר שיצא מפי אדם אחר, זולתי משה אחי אהרן, וכל שכן שלא יתכן שיאמרהו אדם מאוחר לאהרן כמה דורות. והנה המקום אשר בו נגזרה גזרה על משה ועל אהרן לא נקרא מסה אלא מריבה, ומסה הוא מקום הצור הראשון (שמות י"ז ז'), נראה כי משה דרך הלצת השיר הוסיף כאן למי מריבה שם מסה. ואולי נכון יותר לפרש אשר נסיתו במסה על הצור הראשון, והטעם במסה נסית אותו ועמד בנסיון ולא יכלת להענישו, ועכ"ז חזרת לריב עמו במריבה וענשת אותו. וא"ת והלא אהרן לא נזכר כלל בצור הראשון, אין זו קושיא, כי אעפ"י שלא נזכר, הנה אהרן היה תמיד עם משה. ותלמידי יהודה אריה לוצאטו מוסיף כי לכך הקדים להליץ בעד אהרן, מפני שהיה רוצה לשבח את הלוים בענין העגל (האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו),והיה אפשר לבעל דין לטעון ולומר והלא אהרן ראש הלוים עשה את העגל; לכך הקדים והזכירו לשבח.