שד"ל על דברים · פרק 8 · פסוק 2

למען ענותך לנסותך: נ"ל למען חוזר למלת לנסותך, לענותך כדי לנסותך, כי הנסיון הוא הדבר המכוון, ולא העינוי. ובענין עומק הדבר יפה כתב הכורם כי מכאן נראה שעכובם במדבר היה לנסיון ולא על חטא המרגלים, ושאמנם אמתת הענין היא כי תחלת המחשבה היתה להוליכם במדבר מ' שנה אם לא יעמדו בנסיון, אבל אם יעמדו בנסיון יביאם מיד אל הארץ. וזה מסייע מאד שטתי בענין המרגלים, כי לא היה עונש ממש, אלא כי ה' נסה את ישראל על ידיהם וראה שאינם ראוים לבוא אל הארץ, ועכבם שם עד קום דור אחר, ועיין שם עוד. והנה פי' הכתוב כי סבת לכתם במדבר היה כי רצה ה' לנסותם הראוים הם להכנס לארץ ולהיות לאומה בין האומות, ונסה אותם בדבר המרגלים, ואחר שלא עמדו בנסיון עכבם שם, אבל ויענך וירעיבך הוא ענין אחר והוא למען הודיעך וגו'.