שד"ל על דברים · פרק 16 · פסוק 18

שופטים ושוטרים: אין ספק כי השוטרים אינם שליחי ב"ד הרודים במקל כי במצרים הרודים במקל היו נקראים נוגשים, לא שוטרים ולמעלה (א', ט"ו) אמר ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואתן אותם ראשים עליכם וגו', ושוטרים, ובדברי הימים ב' י"ט י"א והנה אמריה כהן הראש וגו' וזבדיהו הנגיד וגו' ושוטרים הלוים לפניכם, וביהושע ח' ל"ג וכל ישראל וזקניו ושוטרים ושופטיו, והנה השופטים היו דנים במה שבין אדם לחברו, או בבוא עדים על איש שחטא, והשוטרים היו משגיחים על שלום המדינה וגוזרים גזרות והנהגות על העם.

לשבטיך: מוסב על תתן לך (רש"י), והיא נגד הטעמים, ועם כל זה נכון הוא בעיני, והכוונה שהשופטים והשוטרים יהיו מאותו שבט, כי יקשה בעיני ההמון להיות משועבדים לאנשים שהם משבט אחר. והיום י"ח טבת תרכ"א נולד ספק בקרבי שמא צ"ל לְשִבְטֶךָ: כמו למעלה (י"ג י"ג) כי תשמע באחת עריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבת שם, ואח"כ ראיתי כי למעלה (א' ט"ו) ושוטרים לשבטיכם, ונ"ל כי השופטים היו קבועים בכל עיר, והשוטרים היו שליחי הממשלה ומשוטטים בכל שבט להשגיח על העם ועל השופטים, וכן יהושפט (ד"ה ב' י"ט) העמיד שופטים בכל עיר ועיר, ולשופטים שבירושלם אמר שיבאו אליהם דברי ריבות גם משאר ערים, ואמר להם: ושוטרים הלוים לפניכם, והכוונה שישלחום לשוטט ולהשגיח גם בירושלם גם בשאר הערים.