הרנינו גוים עמו: הרנינו וגילו גוים שאתם עמו, ישראל בגלותם נקראים גוים, כי אינם עוד גוי אחד, להיותם מפוזרים בארצות שונות; והנה אע"פ שאתם עתה גוים, דעו כי אתם עמו, והוא אלהיכם, ודם עבדיו יקום. וגוי נקרא ע"ש גיא, כלומר להיותו יושב על ארץ אחת. אבל אין רננה ל' שבח, אלא ל' גילה ושמחה, גם הרנינו לאלהים עוזנו, ענינו שמחו לפניו, וכן כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע, וכן ולב אלמנה ארנין. ואין לפרש מלשון הפסוק האחרון הזה ולעשותו יוצא (כפירוש רנה"ו ברוח חן י"ב כ"ב והרכסים לבקעה והחכם יש"ר) אתם גוים הרנינו את עמו אשר ביניכם בגלות; כי מה טעם לומר שירנינו אותנו? ואם יחוסו וירחמו עלינו הלא דיינו. גם לא יתכן לפרש הרנינו גוים ועמו, כי הגוים איך ישמחו כשישיב נקם לצריו? גם א"א לפרש (כמחשבת הנוצרים) הרנינו גוים שנהייתם עמו, שהרי אם הגוים עמו במי יהיה הנקם ומי הם צריו?
קריאה במקור
שד"ל על דברים · פרק 32 · פסוק 43
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכפר אדמתו עמו: עמו הוא בעצמו יכפר ויטהר את אדמתו מן הדם אשר שופך בה, בנקמו נקמת אבותינו, וכן הוא פירוש ראשון של ראב"ע, והיה קשה לי שתהיה הפעולה מיוחסת אל העם, אחר שאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, שהפעולה מיוחסת אל האל; אך נראה לי כי הפעולה מצד היותה נקמת דם עבדי ה' היה נכון ליחס אותה אל האל, אבל מצד היותה כפרת האדמה לטהרה מעון הדם הנקי אשר שופך בה, היה מן הראוי שתיוחס אל העם עצמו, כי הכפרה ראוי שתהיה נעשית בידי אדם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 39a4c656235d42c849e4e1440e06632e517ff53afe6fd87f64394eaf0a481066